Logo acord welcome

ארגון חברתי-אקדמי ייחודי, המפתח ומנגיש ידע אקדמי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, על מנת לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות השונות בישראל, ובין החברה בישראל לחברות השכנות במרחב.
 

האתר בבנייה.  ישנם עדיין שיבושים ומידע חסר. עמכם הסליחה!

תחומי הפעילות שלנו

גיוון והכלה בתעסוקה ובאקדמיה

 

תחום גיוון והכלה בתעסוקה ובאקדמיה מפתח, מכשיר, מלווה ומטמיע כלים מהפסיכולוגיה החברתית של יחסים בין קבוצות בשתי זירות:

  1. זירת התעסוקה, במטרה לעצב עולם תעסוקה שוויוני, מכיל ומגוון יותר על ידי שינוי תפיסתי, רגשי והתנהגותי בקרב מעסיקים ומועמדים.
  2. זירת האקדמיה, במטרה למנף את המפגש בין הקבוצות בקמפוס כמרחב שמקדם יחסים מכבדים ושוויוניים בין סטודנטים וסטודנטיות בקמפוס ומחוצה לו.

 

 

חינוך לחיים משותפים

אחד מתחומי הפעילות שלנו הוא פיתוח והטמעה של ידע וכלים מעולם הפסיכולוגיה החברתית בקרב גורמים מובילים ומגוונים בשדה החינוכי, במטרה לקדם חינוך לשותפות לאורכה ולרוחבה של מערכת החינוך בישראל.

ייעוץ פסיכו-חברתי לארגונים

מרכז אקורד מספק שירותי ייעוץ מבוססי ידע פסיכו-חברתי לארגוני חברה אזרחית, לגופים ממשלתיים וציבוריים, למעסיקים ולרשויות מקומיות. תהליכי הייעוץ מסייעים לארגונים לזהות חסמים והזדמנויות וליצור תשתית לפרקטיקות מבוססות-ידע, מחקר ומדידה המקדמות יחסים שוויוניים, מכבדים וסובלניים בין הקבוצות בחברה.

מחקר

מרכז אקורד עורך מחקרים שנשענים על כלי מדידה מתוקפים מעולם הפסיכולוגיה החברתית, ומציע המלצות ליישום אפקטיבי של תוכניות והתערבויות בשטח ולמסרים אפקטיביים על סמך ידע אמפירי ומחקרים אקדמיים. אנו מחלצים תובנות מתוך מחקרי דעת קהל, מבצעים מיפויים פנים-ארגוניים בחברות ובארגונים, ומודדים אפקטיביות של תוכניות חברתיות ושל מסרים בקמפיינים חברתיים.

מה חדש?

election-voting-predictive-model-figure-2022.jpg

ניבוי אחוז ההצבעה בחברה הערבית במהלך יום הבחירות 2022

תיאור רחב של המהלך

קרא עוד

לתוצאות הבחירות לכנסת ה 25 בנובמבר 2022 יש השלכות קשות בהקשר של הגדלת התמיכה וההתחזקות של גורמים גזענים ואנטי-ערבים, וכניסתם הצפויה למוקדי הכוח בממשלה. הדבר כמובן מדאיג אותנו באקורד ואנחנו נערכים לפתח מענים לאתגרים הגדולים שהמצב החדש מציב בפנינו. עם זאת, חשוב  לנו לשתף בהצלחה משמעותית של אקורד בהקשר של עידוד ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות האחרונות.

השתתפות של קבוצות מיעוט במערכת הדמוקרטית היא סממן מרכזי של דמוקרטיה תקינה ומתפקדת, שבה אזרחים המשתייכים לקבוצות מיעוט נתפסים ותופסים עצמם כמשתתפים מלאים ושווים במגרש הפוליטי. מתוך כך, במהלך ארבע מערכות הבחירות האחרונות בישראל, מחלקת המחקר באקורד הובילה מחקרים שעוסקים  בהבנת הגורמים הפסיכולוגיים-חברתיים-פוליטיים שקשורים להצבעה ובחינת מהלכים להעלאת שיעור ההצבעה בחברה הערבית.

כחלק מפעילות זו, אקורד הובילה ביום הבחירות לכנסת ה-25 (1.11.22) מהלך ייחודי וראשון מסוגו שמטרתו היתה להנגיש מידע אמין, המבוסס על נתוני אמת, אודות שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים באופן כללי וביישובים נבחרים, מתוך הנחה שמידע זה עשוי לעודד הצבעה בחברה הערבית. מהלך זה כלל הקמת מערך איסוף של משקיפים שדיווחו על מספר המצביעים לאורך היום בקלפיות שונות; צוות מחקר שפיתח מודל ניבוי סטטיסטי על בסיס תוצאות בחירות קודמות ועיבד את הדיווחים מהשטח, כולל הצלבת מידע עם גורמים נוספים, על מנת לנבא את אחוז ההצבעה הכללי בחברה הערבית לאורך היום ובסיומו; וכן הפצה של המידע בתקשורת וברשתות החברתיות כדי להנגיש את המידע באופן הרחב ביותר ובזמן אמת.

בזכות מהלך זה הצלחנו לפרסם מידע מדויק אודות אחוז ההצבעה כבר בשעה 20:00, שעתיים לפני סגירת הקלפיות. מודל הניבוי שלנו העריך כי אחוז ההצבעה בחברה הערבית בעת סגירת הקלפיות יהיה 54%. ואכן, אחוז ההצבעה בחברה הערבית (כפי שחושב על ידי גופים שונים) מראה כי המודל ניבא בסטייה של פחות מאחוז אחד את שיעור ההצבעה בפועל, שעמד על53.2% .

אנחנו מאוד גאים בהצלחה של המודל שבנינו ובתרומה שלנו למהלכי עידוד הצבעה של האזרחים הערבים.

הגרף המצורף מראה את אחוז ההצבעה המצטבר בחברה הערבית לפי מודל הניבוי של אקורד בחתך שעות בבחירות לכנסת ה -25.

 

 

קראו פחות
shqvpyt1.png

המדריך לכיתה המכילה באקדמיה

פרקטיקות לקידום הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות באקדמיה

קרא עוד

הקמפוסים במוסדות להשכלה גבוהה מזמנים אפשרות ייחודית למפגש בין הקבוצות השונות בחברה. בישראל, שבה רבות ורבים חיים, לומדים ועובדים במרחבים שאינם משותפים, האקדמיה היא מרחב למפגש ראשון בין קבוצות שונות. מערכת היחסים בין הסטודנטיות והסטודנטים מהקבוצות השונות, ערביות וערבים, חרדיות וחרדים, יוצאות ויוצאי אתיופיה, חילוניות וחילונים ועוד, היא הזדמנות חברתית רבת-חשיבות הממצבת את הקמפוסים כזירה בעלת פוטנציאל רב וייחודי לשיפור היחסים בין הקבוצות. פוטנציאל זה גם מציב אתגר, כמובן. הימצאותן של קבוצות שונות של סטודנטיות וסטודנטים בקמפוס מעוררת מתחים חברתיים ולאומיים, והם עולים אל פני השטח בכיתות, במשרדים, בשער, במעונות ובמרחב הכללי של מוסדות הלימוד. מדריך יישומי זה נועד לסייע למרצות ולמרצים לנצל את האפשרות יוצאת-הדופן שמזמנת הכיתה ובכך לתרום ליצירת קמפוס שאיננו רק שיקוף של החברה שבה הוא מתקיים, אלא זירה המתווה דרך לעתיד משותף.

 

״המדריך לכיתה המכילה באקדמיה״  מציע פרקטיקות לקידום הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות. שאפשר לשזרן במערכי השיעורים. הפרקטיקות אינן תלויות תוכן מסוים ומתאימות לתחומי דעת שונים, להרכבים חברתיים שונים ולחללים פיזיים שונים. המדריך מבוסס על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, תחומים רלוונטיים אחרים וראיונות איכותניים עם מומחיות ומומחים, מרצות, מרצים, סטודנטיות וסטודנטים במוסדות שונים בישראל.

 

יותר מ-200 משתתפות ומשתתפים נכחו בהשקת המדריך לכיתה המכילה ב20/10/22. פתחו את האירוע מנכ"לי מרכז אקורד ועמותת יוזמות אברהם, ואחריהם בירכו פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא לאסטרטגיה ומגוון באוניברסיטה העברית, ואלי בוך, מנהל פילנתרופיה בקרן אדמונד דה רוטשילד.

ארבע דוברות מכובדות ומרכזיות מאוד בזירה האקדמי בישראל קראו והגיבו למדריך בהשקה:

  • פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר, סגנית נשיא למגוון והכלה, אוניברסיטת בן גוריון
  • פרופ' עדי זלצברג, סגנית נשיא לגיוון והכללה, הטכניון 
  • עו"ד שרון אברהם -ויס, מנהלת הנציבות לשוויון ומגוון, אוניברסיטת תל אביב
  • ד"ר יוספה טביב-כליף, מנהלת התוכנית לקידום גיוון שותפות והכלה באקדמיה, חברת סגל בחוג ללימודי חינוך במכללת דוד ילין.

צפייה מהנה!

הקלטת הוובינר >>

המצגת שהוצגה בהשקה >>

 

 

קראו פחות
עולים ביחד

ממצאי מחקר: עמדות בשוק התעסוקה הישראלי כלפי ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי

קרא עוד
יש אפליה כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה, אבל כדי לשנות צריך נתונים ולא רק תחושות בטן. גם ב-2022, ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי נמצאים בתת ייצוג בענפים המשלמים שכר גבוה, וייצוג יתר בענפים עם שכר נמוך. העובדות מדברות בעד עצמן ומצטרפות לתיאורים על המכשולים שחווים בני הקהילה בשוק העבודה. כדי לשנות מציאות זו, חברנו לארגון "עולים ביחד" ובהזמנתם יצאנו לחקור מהן התפיסות וההטיות בשוק העבודה, במטרה להיעזר בממצאים כדי לצמצם את החסמים בהעסקת אקדמאים מהקהילה.

המחקר בוצע בהובלת תאיר תג'ר-שפריר וצוות המחקר: ד"ר מיכל שוסטר, ד"ר יוסי חסון, ד"ר רונה שטיין, מלקיטו אדגו-אזנה, ושיר טנקל.

המצגת עם עיקרי הממצאים >>

קראו פחות
bvdh7.jpg

ימים לאומיים

לקראת הימים הלאומיים – הבאים השנה בעיתוי רגיש במיוחד  – מפרסם מרכז אקורד מדריך  להתמודדות עם האתגרים שימים אלה מציפים בארגונים שבהם עובדים יהודים וערבים.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות – הוא יום הנַכְּבָּה עבור אזרחים ערבים רבים – מציפים כמה מהסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר שמאפיינות את היחסים בין יהודים וערבים בישראל, לרבות במקומות עבודה. השנה מודגשת מורכבות זו ביתר שאת, מכיוון שערב יום הזיכרון חופף את עיד אל פטר המציין את סיומו של חודש הרמדאן. לכך מתווספים המתיחות הבטחונית עקב רצף הפיגועים, וכן ציון שנה לאירועים האלימים שפקדו את החברה הישראלית במאי 2021. שילוב כל הגורמים האלה יכול לייצר מתיחות בין עובדים יהודים וערבים.

המדריך כולל תיאור של השינויים הרגשיים והתודעתיים שמאפיינים תקופה זו, כמו התחדדות הזהות הקבוצתית הלאומית וההפרדה בין "אנחנו" ל"הם"; וכן עקרונות מנחים והמלצות קונקרטיות שנועדו לסייע למנהלות ומנהלים להתמודד עם האתגרים שמעוררים הימים הלאומיים בארגונים מגוונים.

לצפייה בסרטון >>

לקריאת המדריך >>

رابط للدليل >>

קרא עוד

 

קראו פחות
סקר

עמדות יהודים וערבים - סקר בזק

בחודש מרץ בוצעו שני פיגועים מזוויעים על-ידי אזרחים ערבים. הפיגועים הולידו התבטאויות ואיומים קשים כלפי הציבור הערבי בכללותו. 

קרא עוד

מייד יצאנו לסקר בזק כדי לבחון עמדות של יהודים וערבים ביחס לפיגועים אלה ולאלימות לאומנית בכלל. 

הסקר מצא פערים עצומים בין העמדות שיהודים מייחסים לאזרחים ערבים לגבי פעילות אלימה, לבין עמדות של אזרחים ערבים בפועל. 

הסקר קיבל חשיפה נרחבת בכלי התקשורת, כולל במהדורת החדשות של ערוץ 12, וכן ברשתות החברתיות. 

אנו מאמינים שחשיפת הפער בין מה שיהודים חושבים על היחס של אזרחים ערבים לפיגועים לבין מה שהם חושבים באמת תרמה לעצירת הסחף של זעם ציבורי מכליל כלפי האזרחים הערבים.

 

הודעה לגבי ממצאי הסקר המפורטים >>

קראו פחות

הישארו מעודכנים!

מלאו את הפרטים והצטרפו לניוזלטר שלנו