Logo acord welcome

ארגון חברתי-אקדמי ייחודי, המפתח ומנגיש ידע אקדמי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, על מנת לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות השונות בישראל, ובין החברה בישראל לחברות השכנות במרחב.
 

האתר בבנייה.  ישנם עדיין שיבושים ומידע חסר. עמכם הסליחה!

תחומי הפעילות שלנו

גיוון והכלה בתעסוקה ובאקדמיה

 

תחום גיוון והכלה בתעסוקה ובאקדמיה מפתח, מכשיר, מלווה ומטמיע כלים מהפסיכולוגיה החברתית של יחסים בין קבוצות בשתי זירות:

  1. זירת התעסוקה, במטרה לעצב עולם תעסוקה שוויוני, מכיל ומגוון יותר על ידי שינוי תפיסתי, רגשי והתנהגותי בקרב מעסיקים ומועמדים.
  2. זירת האקדמיה, במטרה למנף את המפגש בין הקבוצות בקמפוס כמרחב שמקדם יחסים מכבדים ושוויוניים בין סטודנטים וסטודנטיות בקמפוס ומחוצה לו.

 

 

חינוך לחיים משותפים

אחד מתחומי הפעילות שלנו הוא פיתוח והטמעה של ידע וכלים מעולם הפסיכולוגיה החברתית בקרב גורמים מובילים ומגוונים בשדה החינוכי, במטרה לקדם חינוך לשותפות לאורכה ולרוחבה של מערכת החינוך בישראל.

ייעוץ פסיכו-חברתי לארגונים

מרכז אקורד מספק שירותי ייעוץ מבוססי ידע פסיכו-חברתי לארגוני חברה אזרחית, לגופים ממשלתיים וציבוריים, למעסיקים ולרשויות מקומיות. תהליכי הייעוץ מסייעים לארגונים לזהות חסמים והזדמנויות וליצור תשתית לפרקטיקות מבוססות-ידע, מחקר ומדידה המקדמות יחסים שוויוניים, מכבדים וסובלניים בין הקבוצות בחברה.

מחקר

מרכז אקורד עורך מחקרים שנשענים על כלי מדידה מתוקפים מעולם הפסיכולוגיה החברתית, ומציע המלצות ליישום אפקטיבי של תוכניות והתערבויות בשטח ולמסרים אפקטיביים על סמך ידע אמפירי ומחקרים אקדמיים. אנו מחלצים תובנות מתוך מחקרי דעת קהל, מבצעים מיפויים פנים-ארגוניים בחברות ובארגונים, ומודדים אפקטיביות של תוכניות חברתיות ושל מסרים בקמפיינים חברתיים.

מה חדש?

עולים ביחד

ממצאי מחקר: עמדות בשוק התעסוקה הישראלי כלפי ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי

יש אפליה כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה, אבל כדי לשנות צריך נתונים ולא רק תחושות בטן. גם ב-2022, ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי נמצאים בתת ייצוג בענפים המשלמים שכר גבוה, וייצוג יתר בענפים עם שכר נמוך. העובדות מדברות בעד עצמן ומצטרפות לתיאורים על המכשולים שחווים בני הקהילה בשוק העבודה. כדי לשנות מציאות זו, חברנו לארגון "עולים ביחד" ובהזמנתם יצאנו לחקור מהן התפיסות וההטיות בשוק העבודה, במטרה להיעזר בממצאים כדי לצמצם את החסמים בהעסקת אקדמאים מהקהילה.

קרא עוד

המחקר בוצע בהובלת תאיר תג'ר-שפריר וצוות המחקר: ד"ר מיכל שוסטר, ד"ר יוסי חסון, ד"ר רונה שטיין, מלקיטו אדגו-אזנה, ושיר טנקל.

המצגת עם עיקרי הממצאים >>

קראו פחות
bvdh7.jpg

ימים לאומיים

לקראת הימים הלאומיים – הבאים השנה בעיתוי רגיש במיוחד  – מפרסם מרכז אקורד מדריך  להתמודדות עם האתגרים שימים אלה מציפים בארגונים שבהם עובדים יהודים וערבים.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות – הוא יום הנַכְּבָּה עבור אזרחים ערבים רבים – מציפים כמה מהסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר שמאפיינות את היחסים בין יהודים וערבים בישראל, לרבות במקומות עבודה. השנה מודגשת מורכבות זו ביתר שאת, מכיוון שערב יום הזיכרון חופף את עיד אל פטר המציין את סיומו של חודש הרמדאן. לכך מתווספים המתיחות הבטחונית עקב רצף הפיגועים, וכן ציון שנה לאירועים האלימים שפקדו את החברה הישראלית במאי 2021. שילוב כל הגורמים האלה יכול לייצר מתיחות בין עובדים יהודים וערבים.

המדריך כולל תיאור של השינויים הרגשיים והתודעתיים שמאפיינים תקופה זו, כמו התחדדות הזהות הקבוצתית הלאומית וההפרדה בין "אנחנו" ל"הם"; וכן עקרונות מנחים והמלצות קונקרטיות שנועדו לסייע למנהלות ומנהלים להתמודד עם האתגרים שמעוררים הימים הלאומיים בארגונים מגוונים.

לצפייה בסרטון >>

לקריאת המדריך >>

رابط للدليل >>

קרא עוד

 

קראו פחות
סקר

עמדות יהודים וערבים - סקר בזק

בחודש מרץ בוצעו שני פיגועים מזוויעים על-ידי אזרחים ערבים. הפיגועים הולידו התבטאויות ואיומים קשים כלפי הציבור הערבי בכללותו. 

קרא עוד

מייד יצאנו לסקר בזק כדי לבחון עמדות של יהודים וערבים ביחס לפיגועים אלה ולאלימות לאומנית בכלל. 

הסקר מצא פערים עצומים בין העמדות שיהודים מייחסים לאזרחים ערבים לגבי פעילות אלימה, לבין עמדות של אזרחים ערבים בפועל. 

הסקר קיבל חשיפה נרחבת בכלי התקשורת, כולל במהדורת החדשות של ערוץ 12, וכן ברשתות החברתיות. 

אנו מאמינים שחשיפת הפער בין מה שיהודים חושבים על היחס של אזרחים ערבים לפיגועים לבין מה שהם חושבים באמת תרמה לעצירת הסחף של זעם ציבורי מכליל כלפי האזרחים הערבים.

 

הודעה לגבי ממצאי הסקר המפורטים >>

קראו פחות
מחקר חרדים

עמדות מעסיקים כלפי העסקת חרדים 2022

מחקר לבחינת עמדות תפיסות ורגשות של מעסיקים כלפי העסקת חרדים בענפי המשק השונים: הייטק, פיננסי, תעשייה ותשתיות

באיזו מידה מעסיקים מוכנים לעבוד עם חרדיות וחרדים. מה הן התועלות הנתפסות מהעסקת חרדים ומהן החששות? האם הרגשות והיחסים המורכבים בין חרדים וחילונים משפיעים על המוכנות או אי מוכנות לעבוד עם חרדים וחרדיות? עד כמה החרדים נתפסים כבעלי יכולות ומיומנויות תעסוקתיות? ומה חושבים מעסיקים שכבר עובדים עם חרדיות וחרדים, האם הם מדווחים על הערכה מקצועית ורגשות חיוביים יותר או לא?

קרא עוד

שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים גדל אמנם, ועומד על 51% אך הוא מדשדש זה כמה שנים ויעדי הממשלה לשנת 2020 לא הושגו. הם הועתקו ליעדי 2030, אך נראה כי ללא פרצת דרך משמעותית הם לא יהיו ברי השגה.

על מנת להעמיד לרשות השדה ידע רלוונטי וכלים אפקטיביים לקידום תעסוקת חרדים, יצא מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, למחקר מקיף בנושא. המחקר נועד לזהות את המימדים הפסיכולוגיים-חברתיים שמשפיעים על החלטות של מעסיקים ביחס למועמדות ומועמדים מהחברה החרדית ואשר משמשים כחסמים סמויים לקליטתם. בין היתר זיהה המחקר תפיסות סטראוטיפיות מכלילות כלפי חרדים, רגשות כלפי חרדים, הנחות לגבי התנהגותם והשתלבותם של חרדים בסביבה שהרוב בה חילונים ועוד.

ממצאים אלה יכולים להסביר את ההישגים החלקיים בלבד בקידום תעסוקת חרדים. אולם הפסיכולוגיה החברתית מאפשרת לא רק לזהות חסמים אלא גם לצמצם אותם ולהשפיע על רגשות ועמדות בין קבוצות. המשמעות היישומית של הדברים היא שניתן לעבוד עם מעסיקים באופן שילמדו לראות חרדים כקבוצה הטרוגנית שחבריה מגוונים ושנים זה מזה. ניתן גם להקנות למעסיקים כלים להתגבר על הטיות ודעות קדומות; במקביל ניתן גם לעבוד עם מועמדים חרדים ולהקנות להם כלים שיאפשרו להם לסמן בזמן הראיון למראיין.ת שהם שונים מהדמות הסטראוטיפית שמעסיקים רואים לנגד עיניהם.

 

לממצאי המחקר >>
דה מרקר >>
מעריב >>
כלכליסט >>

 

קראו פחות
ממצאים מהמחקר

מגמות ביחסי יהודים וערבים בעקבות ההסלמה

חודש מאי 2021 סימן נקודת שפל אלימה ביחסים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. בעקבות זאת נרתמנו במרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי לערוך מחקר שביקש לזהות את העמדות, את הרגשות ואת הדעות של יהודים וערבים אלה כלפי אלה בתקופה שאחרי ההסלמה. 

קרא עוד

המחקר כלל שלוש מדידות חוזרות בקרב מדגם ארצי (בהן דוגמים את אותם משיבים לאורך זמן), במטרה לזהות מגמות שינוי בעמדות, רגשות ותפיסות של יהודים וערבים, אלה כלפי אלה, לאחר האירועים במאי 2021.  

מרכז אקורד הינו ארגון אקדמי-חברתי ייחודי, החותר לפתח ולהנגיש ידע מדעי וחדשני בפסיכולוגיה חברתית, כדי לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה הישראלית, ובין החברה הישראלית לחברות השכנות במרחב. 

המחקר בוצע בהובלת קבוצת חוקרות וחוקרים -  יארא נאסר, לי אלדר טל אוריאן הראל, וד"ר יוסי חסון. 

 

מדידה שלישית – דצמבר 2021

המדידה השלישית נערכה בחודש דצמבר 2021, כשבעה חודשים לאחר אירועי מאי. מדידה זו כללה את אותם משיבים מהחברה היהודית והערבית אשר נדגמו במחקר של חודש יולי וספטמבר (355 יהודים ו-295 ערבים, לאחר נשירת חלק מהמשיבים).

ממצאי המדידה מצביעים על מגמות שינוי מעורבות בין המדידה הראשונה, שערכנו בחודש יולי, לזו השלישית של ספטמבר. בחלק מההיבטים, כמו מידות הכעס והאמפתיה שחשות הקבוצות זו כלפי זו, יחסי יהודים-ערבים נמצאים במגמת התאוששות לאחר ההסלמה במאי 2021. ממצאי המחקר מראים כי התאוששות זו קשורה במספר גורמים, כמו עבודה משותפת ומפגש חיובי בין הקבוצות. מנגד, נראה שישנם רגשות עמוקים - שנאה ופחד - שלא התאוששו גם עם חלוף חצי שנה, וכן תחושת אי אמון אשר אף נמצאת במגמת עלייה בקרב יהודים וערבים כאחד.

רגשות ותפיסות שליליות אלו עלולים להעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח ועל הצעדים הנדרשים כדי לחסן יחסים בין יהודים לערבים מפני השפעתם של אירועי הסלמה.

למצגת ממצאי המחקר- דגימה שלישית דצמבר 2021 וסיכום ממצאי שלוש המדידות

הקלטה של הוובינר- דגימת דצמבר 2021 וסיכום ממצאי שלוש המדידות 

סיכום - יחסי יהודים-ערבים ב-2021

 

מדידה שנייה- ספטמבר 2021 

המדידה השנייה נערכה בחודש ספטמבר 2021, כארבעה חודשים לאחר אירועי מאי. מדידה זו כללה את אותם משיבים מהחברה היהודית והערבית אשר נדגמו במחקר של חודש יולי (401  יהודים ו-397 ערבים לאחר נשירה של חלק מהמשיבים). 

ממצאי המדידה מצביעים על מגמות שינוי מעורבות בין המדידה הראשונה, שערכנו בחודש יולי, לזו השנייה של ספטמבר. מצד אחד, הממצאים מצביעים על מגמות חיוביות של שינוי בקרב יהודים וערבים: עלייה במוטיבציה לקרבה ובמידת האמפתיה וירידה במידת הכעס כלפי הקבוצה השנייה. מצד שני, ישנן מגמות שליליות בקרב ערבים: עלייה במידת הפחד, באי האמון ובשנאה כלפי יהודים. 

המחקר גם מעלה ממצאים מרתקים וחדשניים לגבי  הקשר בין עבודה של יהודים וערבים במקומות עבודה מגוונים (שבהם עובדים גם יהודים וגם ערבים) לבין עמדות ותפיסות לגבי הקבוצה השנייה. 

לממצאי המחקר – דגימה שנייה ספטמבר 2021 והשוואה לדגימת יולי 2021

 

מדידה ראשונה- יולי 2021  

המדידה הראשונה, שנערכה באמצע חודש יולי 2021, העלתה מספר ממצאים קשים ברגשות ובייחוסים של כל צד כלפי הצד השני בעקבות האירועים האלימים, אך יחד עם זאת גם מספר ממצאים מעודדים, בעיקר על המתרחש בערים המעורבות ועל הרצון להתקרב זה אל זה. 

המחקר נערך על מדגם יהודי וערבי של כ-1,000 משיבים (500 בכל צד), בין התאריכים 13-22 ביולי 2021 – חודשיים לאחר "אירועי מאי". המדגמים שוקללו באופן שמשקף את האוכלוסיות מבחינת מגדר, גיל, נטייה פוליטית ורמת דתיות. מרבית המשיבים הגיעו מערים לא מעורבות (יהודים – כ-77%, ערבים - כ-79%) ומקצת מערים מעורבות (יהודים – כ-23% וערבים – כ-21%). 

הממצאים של המחקר קשים ומעוררי דאגה וקוראים לנו לפעולה. אבל אל לנו לאבד תקווה. על סמך הממצאים יש ביכולתנו לזהות את מרחבי ההשפעה הרלוונטיים ביותר לשיפור יחסי ערבים-יהודים: הנרטיבים והרגשות כלפי חיים משותפים, העמדות הקשורות לחינוך ולילדים, העמדות הקשורות לשילוב בתעסוקה והעמדות כלפי מדיניות לקידום חיים משותפים. 

מצגת מורחבת של הממצאים – דגימת יולי 2021

כתבה שפורסמה בידיעות אחרונות ב- 27/9/21

אינפוגרפיקה מסכמת של הממצאים – דגימת  יולי 2021

מצגת שהוצגה בוובינר - דגימת יולי 2021

הקלטה של הוובינר- דגימת יולי 2021

 

קראו פחות
מדד השותפות 21

מדד השותפות בקרב בני ובנות נוער בישראל לשנת 2021

עמדות בני ובנות נוער יהודים וערבים בישראל לאחר אירועי ההסלמה במאי וההתמודדות החינוכית הנדרשת בעקבותיהם

קרא עוד

/ مؤشر الشراكة 2021: تصورات الشبيبة العرب واليهود في إسرائيل بعد أحداث التصعيد في أيار\مايو والمواجهة التربوية المطلوبة في أعقابها

מה מרגישים בני ובנות נוער לאחר אירועי ההסלמה במאי 2021? כיצד הם סבורים שיש לפעול בעקבותיהם? האם השתנו העמדות של בני נוער יהודים וערבים אלה כלפי אלה בהשוואה לשנים קודמות? כיצד התייחסו בבתי הספר לאירועים ומהו תפקידם החינוכי בעתות משבר?

 

האירועים האלימים בין יהודים לערבים שהתרחשו במהלך חודש מאי 2021 היו בעלי השלכות קשות ומטלטלות בהקשר של חיים משותפים. בני ובנות נוער בישראל חוו אותם במלוא העוצמה – בין אם באופן ישיר במרחב הציבורי, דרך משפחותיהם וסביבתם הקרובה, או באופן מתווך דרך כלי התקשורת והרשתות החברתיות. 

על כן, בחרנו במרכז אקורד להעמיד בליבו של דוח מדד השותפות השנתי – הממפה זו השנה הרביעית תפיסות, רגשות, עמדות והתנהגויות בין קבוצתיות בקרב בני נוער יהודים חילונים, דתיים, חרדים וערבים בישראל - את בחינת ההשלכה של אירועי ההסלמה במאי. זאת במטרה להנגיש לאנשי ונשות חינוך וקובעי מדיניות ידע ותובנות שיסייעו להם לפעול ברמה החינוכית לשיקום מערכת היחסים בין האזרחים היהודים והערבים.

אנו מזמינים אתכם ואתכן – ארגוני חינוך, בעלי ובעלות תפקידים במערכת החינוך, אנשי ונשות חינוך וכן את כל העוסקים בחיים משותפים וביחסי ערבים-יהודים – להיכנס ולקרוא את הדוח המלא, בו מוצגים ממצאי המדד המלאים, ומוצגות המלצות יישומיות וכלים פסיכולוגיים להתמודדות חינוכית עם המתחים והמשקעים שנותרו בקרב בני הנוער היהודים והערבים אחרי אירועי ההסלמה. 

 

מדד השותפות 2021 - הדוח המלא (עברית) >>

מדד השותפות 2021 - תקציר (עברית) >>

مقياس الشراكة 2021 - ملخص (بالعربية) >>

הצגת ממצאי מדד השותפות 2021 - שירה רן (30.11.21) >>

הצגת המלצות לפעולה חינוכית - עידו אורן (30.11.21) >>

הצגת תובנות ונקודות למחשבה - פרופ' עירן הלפרין (30.11.21) >>

 

לממצאי מדד השותפות 2020 - לחצו כאן

 

קראו פחות

הישארו מעודכנים!

מלאו את הפרטים והצטרפו לניוזלטר שלנו