מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה

אייר תש"ף   אפריל 2020 

 

מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה 

רון גרליץ 

 

בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים,לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?

 

זו כמובן שאלה גורלית לכל אחד מהעובדים המשוועים לחזור לעבוד, אבל היא חשובה גם לכלל החברה בישראל. בשנים האחרונות התחולל שינוי מבורך, וקבוצות שסובלות מאפליה ומתת־ייצוג בתעסוקה התחילו להשתלב בשוק העבודה. כעת קיים חשש עמוק שחבריהן – ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלויות ואחרים – יהיו האחרונים שיוחזרו לעבודה. אם אכן כך יקרה, תהיה זו פגיעה קשה מאוד בקבוצות המוחלשות ביותר בישראל, ובאותם עובדות ועובדים אשר אף על פי שמלכתחילה ניצבו בפניהם חסמים גבוהים, הצליחו במאמץ רב לפלס את דרכם לשוק העבודה. 

הפסיכולוגיה החברתית מלמדת אותנו שיש כמה הטיות טבעיות שעלולות לגרום למעסיקים לדחות לסוף את החזרתם של עובדים מאותן קבוצות מיעוט. ראשית, בתקופות של חרדה, חוסר ודאות כלכלי ואיום בריאותי, כמו התקופה הנוכחית, גוברת הנטייה הטבעית של אנשים להעדיף את חברי הקבוצה שלהם. נטייה זו מכונה בפסיכולוגיה חברתית "העדפת קבוצת הפנים".  

 

שנית, בתקופה כזו של לחץ ואיומים אנשים נוטים באופן טבעי לקחת פחות סיכונים. למנהלים רבים יהיה קל יותר והם ירגישו בטוח יותר להחזיר לעבודה אנשים שדומים להם, ולכן הם מבינים אותם וסומכים עליהם יותר. כך למשל, מנהל יהודי ייטה להחזיר לעבודה עובד יהודי לפני עובד ערבי.  

שלישית, בעת משבר הקורונה התעצמו סטריאוטיפים כלפי קבוצות שונות בחברה בישראל, ובמיוחד כלפי האוכלוסייה החרדית. בהחלט ייתכן שעובד חרדי שנקלט לאחרונה במפעל לא יוחזר לעבודה בגלל התגברות של סטריאוטיפים ותחושות שליליות כלפי החברה החרדית. עובד חרדי שכבר הוכיח את מקצועיותו והתאמתו למקום העבודה עלול לאבד את פרנסתו על לא עוול בכפו, רק בגלל התגברות הסטיגמה השלילית כלפי החרדים. 

השילוב של שלושת הגורמים האלה הוא רב–עוצמה, עלול לגרום למנהלים להעדיף בהחזרה לעבודה את העובדים הדומים להם, ולהביא במהלך השבועות הקרובים לפגיעה קשה וארוכת־טווח במצב התעסוקה של הקבוצות המוחלשות, המודרות משוק העבודה. זה תרחיש בלהות לכל מי שמאמין בזכות לשוויון בתעסוקה ובחשיבות העצומה של שוק עבודה מגוון ומכיל.  

 

בשנים האחרונות התחולל שינוי חיובי בהרכב כוח העבודה בישראל. כך לדוגמא, אחוז הערבים בני 54-25 המשתתפים בכוח העבודה גדל מ־56% בשנת 2010 ל־62% ב־2018, ובאותם שנים עלה שיעור התעסוקה של חרדים בני אותם גילאים מ־52% ל־63%. 

השינוי המבורך הוא תוצאה של מאמצים מצד גורמים רבים, הן מתוך אותן קבוצות והן מצד גורמים ממשלתיים, אבל בעיקר מצד עשרות אלפי מנהלים ומעסיקים, שבעשור האחרון פתחו אט־אט את שערי מקומות העבודה לחברי קבוצות שונות בישראל. זהו הישג חשוב שנושא עימו בשורה אמיתית לכלל החברה בישראל. אסור לתת למשבר הקורונה להוביל להפסד של ההישג הזה, להסיג אותנו שנים ארוכות לאחור ולחולל פגיעה נוספת וקשה בחברה בישראל. 

זוהי קריאה למנהלים ומעסיקים: רבים מכם כבר הובילו בהצלחה מדיניות של גיוון והכלה בארגונים והצליחו לחולל שינוי בשוק העבודה בישראל. אל תעשו צעדים שימחקו את ההישגים שהושגו בעמל. בעת ההחזרה לעבודה, הוסיפו למערכת השיקולים שלכם גם את סוגיית הגיוון. זכרו גם שפרמטרים אובייקטיביים ושווים כמו ותק במקום העבודה יכולים לפגוע בחברי הקבוצות המוחלשות ולהביא לתוצאה רעה. נהלו טבלאות ובדקו היטב את הרשימות – וודאו שאינכם משאירים את העובדים מהקבוצות המוחלשות אחרונים בתור.  

כעת, בתקופה של משבר רבתי, מוטלת על כתפיכם אחריות לביצוע הוגן של ההחזרה מהחל"ת, באופן שיבטא מחויבות לתעסוקה שוויונית ומגוונת. ההחלטות שלכם בתקופה הקרובה יעצבו את שוק העבודה הישראלי ואת החברה בישראל לעוד שנים ארוכות.  

 

הכותב הוא מנכ"ל מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית 

 

פורסם ב TheMarker ב 19.05.2020 לקריאה לחצו כאן